- אחד לאלף זה לא מספיק! ממוסמר בחיים לעצים ונשאר למות שישים אלף בני ערובה. בני אדמה הם כמו כלבים, הם אוהבים מקלות ושרשראות! עדיף להוציא להורג זכרים, הם אגרסיביים יותר מהנקבות המקומיות.
ג'רלוק פלט בטון החביב ביותר, ואצבעו המורה לחצה אוטומטית על הכפתורים של מחשב הפלזמה:
- רעיון נפלא. האם נוכל לבדוק חותמת חדשה של מטא-וירוס שישמיד את המין הגברי עלי אדמות, ונפרה עבדים בעזרת רובוטים וקלפים?
הניב של המושל חזר לגודלו הקודם, והקול לטון איטי:
- אין צורך! אנחנו צריכים גם זכרים בינתיים, הם לא כל כך שמנים ואלסטיים בגוף. מוטב להעביר כמה בנים ילידים נחמדים יותר לדירה שלי! הם עדיין לא יכולים לשרוד!
- ואם אחד העבדים ייקח את הסיכון ויוציא את בן ארצו הצלוב? - גרלוק פלט בנאליות כזו כבר בהרגשה מושלמת מה תהיה התשובה.
פגיראם דמוי הגורילה שבר את אגרופיו, בגודל של אבטיחים ומכוסה בעור קרני ואפור כהה:
"אז נצלוב עוד אלף עבור עבד אחד מורחק, לא עשרת אלפים. בנוסף, עשרים אלף פרימטים חסרי שיער שופדו. כדי שכולם יוכלו לראות את כוחנו וחוסר הרחמים שלנו. תן לתושבי האדמה לרעוד באימה.
- בפיך אוקיינוס של חוכמה, בגודל היקום! - אמר החמיא-גנרל.
פאגירם הביט לתוך חלון מגולף גבוה מכוסה בתערובת של אזמרגד ואבני אודם במסגרת מוזהבת. המשקפיים שלו, במבט מזוויות שונות, העניקו עלייה מרובה בחצר המלוכה. על זה, איך בוצעה הוצאה להורג: תריסר נערים מגיל שתים עשרה עד ארבע עשרה ספגו מלקות. הם הוכו בשוטים שהושרו בחומצה פלואורית בתערובת של ציאמידין. זה אפשר לבשר הקרוע להחלים מהר יותר. במהלך ההלקאה נאלצו הנערים עצמם לספור את מספר המכות, אם המעונה איבד את דרכו, אז החלו להלקות אותו מההתחלה.
- אלה צוערים של משטרת הילידים. כנראה שהם היו אשמים בזוטות, אז הם מעובדים, ללא מום. - הסביר, פוזל גרלוק.
פאגירם היה מרוצה מאוד להביט בגופם השרירי החומים של הנערים שהוכו בשוט. דם נוטף מגופות עירומות, אז אחד הנערים לא יכול היה לסבול את זה, צעק: זה אומר שעכשיו הוא יוצלף למוות.
- זה טוב מאוד, אני אוהב את זה כשהם פוגעים, במיוחד ילדים אנושיים. העובדה שהם נראים כמו סטלזנים הופכת את תהליך העינויים להרבה יותר נעים. באיזה עונג הייתי מענה את בני, אבל הוא נער, הוא ברח ממני לחיל מצב נידח, בפאתי אימפריה אינסופית. נהם הסדיסט שניחן בכוח מוחלט על האנושות.
- ילדים לא כל כך אסירי תודה! אין כבוד להורים. - אישר ברצון גרלוק, שגם לו הייתה חוויה שלילית. הגנרל בוהה במבט ריק, הוסיף. - טוב שתפקידי גידול הצאצאים השתלטו על ידי הצריפים, וערכי המשפחה הארכאיים נותרו בתקופת האבן!
פרפר ענק התעופף אל הנער המום, מחוסר הכרה, התיישב על גבו. התחיל לנשוך. המושל אהב את הפנים העגולות ואת דמות ההקלה
פגירם נתן את הפקודה למוציאי ההורג, הולוגרמות על צמידי הקומפיאדה מוארות:
- נעל אותו ותפוצץ את הרדאר!
בריונים רעולי פנים עם כתפיים גדולות מספיק לתלות פשתן של משפחה גדולה נבחו:
- אוזניים למעלה, אדוני!
- כמה צוערי משטרה ילידים יש לנו? שאל המושל-המארשל בטון צרוד.
- רק בבירה, חמש מאות אלף. - ענו התליינים פה אחד.
- אז תקשיב לפקודה שלי, תסיע את כולם בשורות. תן לבנים להכות את הבנים! ואני אצפה. - פאגירם הפנה את אצבעותיו לעבר הגוף הצעיר והפצוע. - ולגבי הנער הזה, אז הביאו אותו לנפשו. הוא יהיה נתון לעינויים קיברנטיים מיוחדים. המחשב, והמיקרו-רובוטים, ימלאו כל תא באומללות. אני אתאים אישית את סף הכאב.
הילד הורם, הוזרק בחומר ממריץ, הוא פקח את עיניו, ניער את שערו הבלונדיני בגזרת צוות קצרה. ילדותיות צעק נואשות:
- רחם! אני לא אעשה את זה שוב!
- שתוק, בוא נוסיף, הנגיד בעצמו ידאג לך עכשיו. - הם איימו, מחייכים כחיה ומבהיקים בקוקדות ארגמן, התליינים.
פאגיראם היה מרוצה, ליטף את בטנו הענקית:
- יש לי מושג לגבי אפקט הכאב, במיוחד אם המיקרו-רובוטים יייסרו את אבי העורקים ויפעלו ישירות על קצות העצבים. אם כי, מצד שני, אין דבר טוב יותר מאשר לנצח חוסר ישות כזה כאדם במו ידיך.
- אני מסכים עם זה! - גרלוק ניפח את לחייו, וקיבל מראה של קריקטורה של גדלות. - אם תרצה, נוכל לארגן ציד גדול, עם מכלאה של אנשים.
חוטמו של פגיראם נמתח בביטוי החזק ביותר של אושר:
- אנחנו בהחלט נעשה את זה. תן לשאר הבנים עוד מאתיים מכות שרשרת דוקרניות על עקביהם החשופים ורמז שאני רוצה לשמוע את הצרחות שלהם. בשבילי, גנוח ובכי זו המוזיקה הכי טובה.
- זה ייעשה, אבל מה לעשות עם הקי? - גרלוק הושיט את ידו ועירום למחצה, שחור מכווית שמש, אך באותו זמן הגישה לו המשרתת בהירת השיער כוס בירה מקומית טרייה.
- לעזאזל וויין יורד בדרגה ויישלל את הבונוס לשנה. אני לא נגד משחק מלחמה, אבל אני לא מתכוון לשלם יותר מדי בשביל ההנאה. - עצר המושל המרשל, ואמר בלי שום הבעה. - אני מקווה שהחדשות הרעות היחידות?
- לעכשיו כן. אבל נהדר... - גרלוק היסס ונחנק מהבירה שלו, נתזים חומים פגעו באפו וגרמו לדגדוג לא נעים.
- שוב, אבל? - פגימר הפך מיד לעירני, אפילו עשה כמה צעדים על אריחי השיש הרב-צבעוניים.
- יש שמועות שמשרד האהבה והאמת מכין בדיקה. ובכן, למחלקה הזו אין קשר חשוב עם קרוב משפחתך, ראש מחלקת הגנת הכס, גלר ולימרה. הם יחשפו לך לכלוך. - ברור שגרלוק היה מודאג, יותר מודאג לגבי העור שלו. החוקים של סטלזנת הם קשים, והאנטי-חיילים הם בעצם גיהנום צבאי.
- זה שום דבר. כשזה מגיע לבני אדמה, הם שמו כאן, במיוחד לאחרונה, מושל גרוע יותר. ככל שיותר הפרות וניצול לרעה של כוח, כך יקטן הסיכוי שיוסרו. בואו לגנוב יותר! אתה נותן מעל התוכנית - החזרה!
פאגירם עצר, השעין את אגרופיו על צדי השומן, עשה הפסקה תיאטרלית, ואז פרץ כמו רעם:
- זו פקודה!!! סופר אורגזמה!
המשנה למלך הפלנטה צחק כמו מטורף. הגנרל העווה את פניו, אוזניו כואבות בצורה לא נעימה מצחוק, מה שעל פני כדור הארץ קורה רק לאנשים משוגעים באלימות. בצחוק עד צווחת חזיר, המושל נרגע ודיבר ברצינות רבה יותר.
